אתרים בכפר

פקיעין העתיקה

נוסטלגיה של מקום   .

פקיעין –אלבוקיעה פירושה בערבית בקעה מוקפת הרים שאחד מהם נקרא תל פקיעין שאחריו מתנשא הר גבוה נוסף תופעה ייחודית מועטה בעולם, ההרים מסביבה גרמו כנראה לריבוי מעיינות המים בה ,בנוסף סוכות הגפנים המשוכות על גגות מכסות כמעט את רוב בתי התושבים נותנות מחזה ירוק מרהיב .

בכפר חיים כ-6400 תושבים כשני שליש דרוזים והשאר נוצרים מוסלמים ויהודים ,פקיעין מתהדרת במסורת רבת שנים של חיי רב קיום של שיתוף ואחווה בין בני ארבעת הדתות .

ברדיוס מצומצם נמצא מסלול הדתות הכולל בתוכו את בתי התפילה והקדושה:מערת הרשב"י, כנסייה קתולית ,ח'ילוה דרוזית ,בית כנסת יהודי, וכנסיה יוונית, הסיור בסמטאות הכפר הציוריות והמפגש עם תושבי הכפר בלבושם המסורתי מהווים חוויה בלתי נשכחת של טיול בתוך סיפור .

 

 

 

     

 

 

 

 

 

 

"מקומות ואתרים"

 

מערת הרשב"י

מערה מקודשת אצל כלל העדות בפקיעין. לפי מסורת יהודית עתיקה, רבי שמעון בר יוחאי ובנו אלעזר שכנו במערה זו במשך 13 שנים, לאחר שנרדף בעקבות גזר דין מוות שנגזר עליו על ידי שלטון רומי בימיו של הקיסר אדריאנוס, וזאת בעקבות שהוא דיבר בגנות הרומאים כי דיכאו את המרד היהודי והוציאו להורג את רבי עקיבא. במשך שהותם במערה הרשב"י ובנו חיברו את ספר הזוהר הקדוש ניזונו מחרובים ושתו ממי המעיין בפקיעין.                                         

                    

 

כיכר המעיין "עין אלבלד".

כיכר במרכז הכפר ובה מעיין "אלבלד".  בעבר, כיכר זו היוותה מוקד לחיי חברה בפקיעין. כל סמטאות גלעין הכפר מתנקזים אל כיכר המעיין, ובה נפגשו אנשים שבאו למלא את כדי המים שלהם, או להשקות את הבהמות, או לכבס את בגדיהם או להדיח את הכלים. הכיכר הנגישה לתושבים את חדשות הכפר ותושביו. הקוסם ומספר הסיפורים נפגשו עם הקהל שלהם בכיכר המעיין. התקהלות האנשים בכיכר זימנה הקמת השוק המסורתי השבועי בכפר. חלק מהמבנים סביב המעיין נראים על שטר המאה שקלים. סמוך למעיין מוצב פסל ובו שתי דמויות מיתוס דרוזיות של סולטאן אל-אטרש. עץ התות הגדול שהוא סמל מסמלי פקיעין, ניצב מזה מאות שנים ליד המעיין.

 

     

     

 

בית המורה .

בית המורה חנא אברהים סבאע' (1894 – 1960) המוכתאר (ראש העדה הנבחר) של העדה האורתודוכסית בפקיעין מאז 1918 לסה"נ. הבית דו קומתי והיה בו בית ספר בקומת הקרקע ומדאפה (חדר אירוח ציבורי) בקומה העליונה. קומת הקרקע בנויה מ 4 קמרונות צולבים, המורה חנא החכיר אותו לתושבי הכפר ללא תמורה בכדי שיהווה בית ספר לילדי פקיעין והכפרים הסמוכים. בבית ספר זה למדו ילדי פקיעין היהודים החל משעה 11.00 לאחר שסיימו לימודי דת בבוקר. הקומה העליונה נבנתה בשנת 1933 ע"י קבלן מצפת. הקומה כוללת 3 חדרים, טרקלין ומעבר.

 

 

 

 

            

 

 

 

 

 

 

 

אנדרטה לזכר חללי צה"ל

 

האנדרטה הוקמה בשנת 2001 ע"י משרד הביטחון אגף משפחות והיחידה להנצחת החייל ובשיתוף נציגי המשפחות השכולות. האנדרטה נמצאת במרכז הכפר ליד אתרי התיירות. האנדרטה מנציחה את זכר חללי צה"ל בני פקיעין. האנדרטה בנויה מסלע גיר מקומי ומגדם עץ זית שאיבד את החיים ומסמֵּל נר כי מעץ האור לקוח. שמות החללים נחרטו על רקע סלעי שחור. האנדרטה כוללת שני תרנים עבור דגל הלאום והדגל הדרוזי כסמל אחדות הגורל. סביב האנדרטה נטעו, דווקא עצי חרוב, כי פקיעין התברכה בעץ החרוב שליד מערת רבי שמעון בר יוחאי.

 

   

 

 

הכנסייה היוונית אורתודוקסית

כנסייה יוונית אורתודוקסית על שם הקדוש גיאורגיאס. כנסייה זו נבנתה בצו הפטריארך היווני אורתודוקסי של ירושלים בשנת 1894 לסה"נ על גבי שרידי כנסייה עתיקה. הכנסייה שופצה בין השנים 2013 – 2016 על חשבון  נאמני הקבר הקדוש ובחסות ראש המנזר בהר תבור. הקדש הכנסייה מנוהל על ידי ועד נאמני הכנסייה. בכנסייה יש מקום ל 100 אנשים. הכנסייה פתוחה בימי ראשון ובחגים.

 

 

 

 

 

בית הכנסת

בית כנסת זה בנוי על שרידיו של בית כנסת עתיק אשר נבנה, לפי המסורת, על שרידי בית מדרשו של הרב יהושע בן חנניה. בין הממצאים הארכיאולוגיים שנמצאו במקום, אבנים קדומות ועליהן חקוקים סמלים דתיים המחזקים את הדעה שבית כנסת זה נבנה במאה השנייה לסה"נ בימי רבי שמעון בר יוחאי. במבנה יש כתובת המעידה על חידושו בשנת תרל"ג 1873 על ידי השר והטפסר רבי רפאל הלוי מבירות. בשנת 1956 לסה"נ שוקם המבנה בתמיכתו ועזרתו של נשיא המדינה השני המנוח יצחק בן צבי.

 

      

ח'לווה

בית תפילה דרוזי נקרא ח'לווה – משמעות שם זה, מקום רֵיק מתמונות וקישוטים וגם מקום התבודדות. בח'לווה יש עזרת גברים ועזרת נשים, מפרידה בניהם מחיצה מבד. התפילה מבוצעת על ידי הגברים בלבד. אין סממנים חיצוניים למבנה הח'לווה והוא נראה כבית פרטי. בפקיעין יש שני מבני תפילה, האחד משמש את תושבי השכונה המזרחית והשני לתושבי השכונה המערבית.

 

         

הכנסייה הקתולית

עד סוף שנות העשרים של המאה העשרים, הנוצרים הקתולים תושבי פקיעין שהיוו 25% מנוצרי פקיעין, התפללו בבית פרטי של אחד מבני העדה. בצו מהבישוף ג'אורגיוס חג'אר, הבישוף של עכו, חיפה, נצרת ושאר הגליל, נבנתה הכנסייה ונחנכה בשנת 1932 לסה"נ. הכנסייה נבנתה על ידי תושב צפת מר אחמד אלפרהוד. פעמון הכנסייה הובא ע"י מר נג'יב שאהין מתרשיחא, בצו של הבישוף חג'אר מכנסיית השליח אנדראוס בעכו

 

    

 

 

 

 

טחנת הקמח

טחנה זו עובדת בכוח הזרימה של מי מעיין "עין אלבלד" הסמוך. מים אלה נופלים מתעלה אופקית פתוחה אל תעלה אנכית בצורת צינור ויוצאים בכוח מפתח צר ומסובבים גלגל כפות מברזל או מעץ. גלגל הכפות מסובב את אבן הרכב מעל אבן השכב הקבועה. גרגרי החיטה נשפכים מכלי קיבול, תלוי מעל, בין שני אבני הריחיים העשויים ממסלע בזלתי נקבובי.

 

 

         

 

 

עין "אלעין אלבראנייה.

אחד מסדרת מעיינות קארסטיים הנמצאים בפקיעין ובקרבתה. אלבראנייה כלומר החיצונית כי הייתה מחוץ לגלעין הכפר. עד סוף שנות הששים של המאה הקודמת, מי המעיין שימשו לשתייה והשקיית עדרי העזים וחלקות האדמה (החקורות) הסמוכות למעיין אשר נודעו בשם "חוואקיר אלעין אלבראנייה". כיום מי המעיין מנוצלים לטובת החקורות הסמוכות והשאר זורמים לנחל פקיעין.

 

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מחלקת תיירות לשכת מידע והזמנות ?

ארגון מסלולי סיור מודרכים בכפר והאזור ע"י מורי דרך מוסמכים. אירוח מסורתי (ארוחות מיוחדות ) בתוך בתים ישנים (אטרקציה), לינות בצימרים יח' אירוח -בית מלון פקיעין. הרצאות על המורשת של תושבי המקום . תצוגה של ממצאים נדירים ממערת הקבורה והנטיפים הכלקוליתית בפקיעין. לשכת מידע בה מחולק חומר תיירותי על הכפר והאזור .     לפרטים נוספים: טלפון-04688543 - באתר המועצה  www.peqiin.muni.il   _______________________________________________________________                                                                                                  נופים וסמטאות ציוריות בכפר.                                        _